פרק ראשון.

לפני שאני מפרסמת את הפרק אני רק רוצה להדגיש כמה דברים: הפרק יצא טיפה קצר ולא מובן, יכול מאוד להיות שחלק מכן כבר קראו את הפרק הראשון או השני אבל רק שתדעו שיניתי המון. אני מקווה שתאהבו, ♥ - @LaliterN.

פרק ראשון:

אז כן... שוב אתה, חואן פדרו לנזאני בכבודך ובעצמך, מוצא את עצמך במקום הזה. כבר נמאס לך לראות אותו! "נו, אז מה השם?" "תנחש" גיחכת, הוא כבר מכיר אותך בע"פ, כמעט בכל שבוע הוא ממלא טופס כזה! במקרים נדירים? שבועיים. "גיל? יכול להיות שכבר גדלת.. אני לא יודע" "18" ענית. "כל כך צעיר וכבר נכנסת לעסק הזה? יכולת לבנות לך חיים "
"אולי תתעסק בעבודה שלך במקום לדחוף את האף שלך למקומות שהוא לא צריך להגיע?" צעקת.
"אני רק מייעץ" הוא המשיך  ואז למזלו הופיע פאולו, ולקח אותך משם. אם הוא לא היה מגיע...
אף אחד לא יודע מה היה עולה בגורלו של הפקיד התמים. 

"חואן פדרו לנזאני, האמת שאתה כבר לא יכול להפתיע אותי" אמר פאולו שכבר רגיל לראות אותך
שבוע אחר שבוע. "מצחיק מאוד. מה אתה רוצה?" התיישבת כשהוא יושב מולך ושולחן כתיבה
מפריד ביניכם. "פרטים, את הכל" הוא דפק על השולחן וגרם לך להיבהל, כשראה שנבהלת – צחק.
'מפגר' מלמלת לעצמך "מה אמרת? יותר בקול שאני אוכל לרשום את זה, אני צריך את כל הפרטים,
כל אות חשובה" אמר שוב.
חצי שעה לאחר מכן:
"בפעם המיליון, אמרתי לך שאני לא יודע." המשכת להכחיש, זכרת כל רגע, התמונות בראש רצו
כתסריט גרוע. הילד ההוא.... שעשה כ"כ הרבה טעויות בחייו כשהתעסק עם רוצ'י, החבר שלך, שצעק עלייך "זוכר פיטר? אני תופס את עובד." ואתה... שלא שלטת בעצמך ואיך נאמר את זה בעדינות? פיצצת אותו מכות עד שהוא איבד את ההכרה.

פלשבק:
"עוף מפה" דחף אותו ויקו "לא רוצה למה מי אתה?" כנראה שהנער הזה לא יודע עם מי הוא מתעסק...
ויקו שכבר היה מלא בעצבים החליט לתת את הבמה לפיטר.. בכ"ז, רוצי.  "זוכר פיטר? אני תופס אתה עובד" הוא צעק ותפס את הנער בידיו כך שלא יוכל לזוז, עכשיו הגיע תורך, הכת את הילד בכל גופו, אך בעיקר בפניו. לא עצרת לרגע, עד שויקו זז אחורה והודיע שהוא מחוסר הכרה. עזבתם אותו בכניסה לאותו הבניין וברחתם.

סוף פלאשבק.

"אוקי, אם אתה לא יודע, אז גם אני לא יודע מה לעשות איתך.. נסכם שתישאר לישון פה עד שאני
אקבל ממך את כל הפרטים" הוא חייך ויצא מהחדר. כעבור מספר דקות הגיעו שני מאבטחים שמנים
ולקחו אותך למקום הקבוע.. לבית החדש שלך, שוב. 

Capitulo 1

Antes de subir ese capitulo quiero decir que salio un poco corto y estoy segura que no van a entender mucho pero les prometo que en el otro capitulo voy a aclarar todo.

beso - @LaliterN.

Capitulo 1. 

Entonces sí, otra vez, vos Juan Pedro Lanzani llegaste a ese lugar. Ya estas demasiado cansado de estar allí. "Tu nombre?" - "Puedes adivines mi nombre?"  reíste. El ya te conoce hace pocos años, casi cada semana se está llenando este formulario en casos raros? En cada dos semanas. "Y tu edad? Puede ser que ya creciste.. que se yo", "dieciocho" contestaste.  "tan joven y ya entraste a ese tema? Pudiste tener una vida normal." – "Porque no te haces tu trabajo y no te metas donde no tienes nada que ver?" gritaste. "Sólo estoy aconsejando" continuó el y luego afortunada mente llego Paulo y te llevó de ahí.. nadie sabe qué pudo haber pasado a este secretario inocente. "Juan Pedro Lanzani, te digo la verdad? Con vos ya nada me puede sorprender." dije Paulo que ya acostumbrado de verte cada semana. "Muy gracioso sos eh. Que quieres?" te sentaste mientras él se sienta frente a vos y un escritorio que separa entre ustedes. " "detalles, todos los detalles" golpeo al escritorio y cuando se dio cuenta que te asusto, se echó a reír. 'estupido' dijiste con casi sin voz. "que dijiste? Decídmelo otra vez para que lo puedo escribir, cada letra es importante."

MEDIA HORA DESPUÉS:
"Te dije mil veces que no se." Lo miraste a los ojos, continuando negar aunque te acordaste todo, las imágenes se ejecutan en tu cabeza como una mala película. Ese chico que meto con Rochi, Tu amigo y vos.. que fuiste tan enojado y pegaste a este chico hasta que casi pierde el conocimiento.

FLASHBACK:
"Anda te nene" Vico le empujado "No quiero" parece que ese muchacho no sabe con quien esta tratando... Vico ya estaba demasiado enojado y deje ese nene para que Peter le pego, "Peter, te acuerdas? lo voy agarrar y vos pegalo!" grito Vico que ya tenia el nene en sus manos. Ahora llegue tu parte, lo pegaste como loco Hasta que Vico dio un paso atrás y anunció que le parece que el chico esta muerto, Ustedes lo dejaron en la entrada del un edificio y escaparon.
-fin del flashback.

"Bueno, si vos no sabes que paso allá yo tampoco sabe que hacer con vos, digamos que te quedas a dormir acá hasta que me cuentas todo" dije Paulo, sonrió y se fue. después unas minutos llegaron dos guardias y te llevaron a tu lugar, a tu nuevo-viejo casa.

אהבה גדולה.

לפני הכל אני רוצה להגיד שכבר כתבתי בעבר נובלות בעברית - ז"א זו הפעם הראשונה שאני אכתוב בספרדית. אני אעלה כל פרק פעמיים - פעם אחת בספרדית ופעם אחת בעברית. אם יש לכן העדפה לקרוא בספרדית תגידו לי ואני אעדכן אתכם ביחד עם הארחניות! 

-אם אתן רוצות שאני אודיע לכן בכל פעם שעולה פרק, תעקבו אחרי כאן: @LaliteN

----------

אהבה גדולה. 

יש לה כל מה שהיא רוצה. בגדים, נעלים, איפור, חברים והמון כסף. היא כל הזמן אומרת שהיא לא צריכה אהבה, נשיקה פה, נשיקה שם. אבל בפנים, בלב שלה, מה שהיא הכי רצתה בעולם היה למצוא את האיש הזה, את האהבה הגדולה הזו.

--------

אני מקווה שתאהבו ותעקבו ♥

GRAN AMOR.

Antes que nada quiero decir que mi español no es tan buena y seguramente voy a tener errores.  espero que me van a entender y si quieren también pueden corrígeme. 

Esta es mi primera novela en español, osea ya escribí en hebreo. 

-SI QUIERES QUE TE AVISO CADA VEZ QUE SUBO NUEVO CAP, MANDAME TWIT POR @LaliterN

----------------

GRAN AMOR.

Ella tiene todo lo que quiere, ropas, zapatos, maquillaje, amigos y mucha plata. ella siempre dije que no necesitaba amor, beso acá, beso allá. Pero adentro, en su corazón, lo que ella mas necesitaba en el mundo era encontrar ese hombre, esa gran amor.

---------------- 

Eso es todo x ahora. espero q les gusta!