לפני שאני מפרסמת את הפרק אני רק רוצה להדגיש כמה דברים: הפרק יצא טיפה קצר ולא מובן, יכול מאוד להיות שחלק מכן כבר קראו את הפרק הראשון או השני אבל רק שתדעו שיניתי המון. אני מקווה שתאהבו, ♥ - @LaliterN.
פרק ראשון:
אז כן... שוב אתה, חואן פדרו לנזאני בכבודך ובעצמך, מוצא את עצמך
במקום הזה. כבר נמאס לך לראות אותו! "נו, אז מה השם?" "תנחש" גיחכת,
הוא כבר מכיר אותך בע"פ, כמעט בכל שבוע הוא ממלא טופס כזה! במקרים נדירים?
שבועיים. "גיל? יכול להיות שכבר גדלת.. אני לא יודע" "18"
ענית. "כל כך צעיר וכבר נכנסת לעסק הזה? יכולת לבנות לך חיים "
"אולי תתעסק בעבודה שלך במקום לדחוף את האף שלך למקומות שהוא לא צריך להגיע?" צעקת.
"אני רק מייעץ" הוא המשיך ואז למזלו הופיע פאולו, ולקח אותך משם. אם הוא לא היה מגיע...
אף אחד לא יודע מה היה עולה בגורלו של הפקיד התמים.
"אולי תתעסק בעבודה שלך במקום לדחוף את האף שלך למקומות שהוא לא צריך להגיע?" צעקת.
"אני רק מייעץ" הוא המשיך ואז למזלו הופיע פאולו, ולקח אותך משם. אם הוא לא היה מגיע...
אף אחד לא יודע מה היה עולה בגורלו של הפקיד התמים.
"חואן פדרו לנזאני, האמת שאתה כבר לא יכול להפתיע אותי" אמר פאולו שכבר
רגיל לראות אותך
שבוע אחר שבוע. "מצחיק מאוד. מה אתה רוצה?" התיישבת כשהוא יושב מולך ושולחן כתיבה
מפריד ביניכם. "פרטים, את הכל" הוא דפק על השולחן וגרם לך להיבהל, כשראה שנבהלת – צחק.
'מפגר' מלמלת לעצמך "מה אמרת? יותר בקול שאני אוכל לרשום את זה, אני צריך את כל הפרטים,
כל אות חשובה" אמר שוב.
חצי שעה לאחר מכן:
"בפעם המיליון, אמרתי לך שאני לא יודע." המשכת להכחיש, זכרת כל רגע, התמונות בראש רצו
כתסריט גרוע. הילד ההוא.... שעשה כ"כ הרבה טעויות בחייו כשהתעסק עם רוצ'י, החבר שלך, שצעק עלייך "זוכר פיטר? אני תופס את עובד." ואתה... שלא שלטת בעצמך ואיך נאמר את זה בעדינות? פיצצת אותו מכות עד שהוא איבד את ההכרה.
פלשבק:
"עוף מפה" דחף אותו ויקו "לא רוצה למה מי אתה?" כנראה שהנער הזה לא יודע עם מי הוא מתעסק...
ויקו שכבר היה מלא בעצבים החליט לתת את הבמה לפיטר.. בכ"ז, רוצי. "זוכר פיטר? אני תופס אתה עובד" הוא צעק ותפס את הנער בידיו כך שלא יוכל לזוז, עכשיו הגיע תורך, הכת את הילד בכל גופו, אך בעיקר בפניו. לא עצרת לרגע, עד שויקו זז אחורה והודיע שהוא מחוסר הכרה. עזבתם אותו בכניסה לאותו הבניין וברחתם.
שבוע אחר שבוע. "מצחיק מאוד. מה אתה רוצה?" התיישבת כשהוא יושב מולך ושולחן כתיבה
מפריד ביניכם. "פרטים, את הכל" הוא דפק על השולחן וגרם לך להיבהל, כשראה שנבהלת – צחק.
'מפגר' מלמלת לעצמך "מה אמרת? יותר בקול שאני אוכל לרשום את זה, אני צריך את כל הפרטים,
כל אות חשובה" אמר שוב.
חצי שעה לאחר מכן:
"בפעם המיליון, אמרתי לך שאני לא יודע." המשכת להכחיש, זכרת כל רגע, התמונות בראש רצו
כתסריט גרוע. הילד ההוא.... שעשה כ"כ הרבה טעויות בחייו כשהתעסק עם רוצ'י, החבר שלך, שצעק עלייך "זוכר פיטר? אני תופס את עובד." ואתה... שלא שלטת בעצמך ואיך נאמר את זה בעדינות? פיצצת אותו מכות עד שהוא איבד את ההכרה.
פלשבק:
"עוף מפה" דחף אותו ויקו "לא רוצה למה מי אתה?" כנראה שהנער הזה לא יודע עם מי הוא מתעסק...
ויקו שכבר היה מלא בעצבים החליט לתת את הבמה לפיטר.. בכ"ז, רוצי. "זוכר פיטר? אני תופס אתה עובד" הוא צעק ותפס את הנער בידיו כך שלא יוכל לזוז, עכשיו הגיע תורך, הכת את הילד בכל גופו, אך בעיקר בפניו. לא עצרת לרגע, עד שויקו זז אחורה והודיע שהוא מחוסר הכרה. עזבתם אותו בכניסה לאותו הבניין וברחתם.
סוף פלאשבק.
"אוקי, אם אתה לא יודע, אז גם אני לא יודע
מה לעשות איתך.. נסכם שתישאר לישון פה עד שאני
אקבל ממך את כל הפרטים" הוא חייך ויצא מהחדר. כעבור מספר דקות הגיעו שני מאבטחים שמנים
ולקחו אותך למקום הקבוע.. לבית החדש שלך, שוב.
אקבל ממך את כל הפרטים" הוא חייך ויצא מהחדר. כעבור מספר דקות הגיעו שני מאבטחים שמנים
ולקחו אותך למקום הקבוע.. לבית החדש שלך, שוב.
No hay comentarios:
Publicar un comentario